<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קי"ט</h1>
<h2>דף לד.</h2>
דין תענית שלא קיבל עליו מאתמול, מאחר שגמר בלבו עלתה לו תענית. ואף לא גמר בלבו עלתה לו תענית, ומתפלל תפלת תענית אם היה מחויב תענית, דהלכתא מתענין לשעות ומוקי לה באימלך אימלוכי, שהתענה עד חצי היום ונמלך והשלים. אם שכח לקבל תענית מאתמול בתפלת המנחה. בתענית פ"ק [י"ב ע"א], כל תענית שלא קבלו עליו מאתמול מבעוד יום לאו שמיה תענית. ואי יתיב מאי אמר רבא בר שילא דמי למפוחא מלי זיקא. ופליגי התם אימת מקבל ליה, רב אמר במנחה ושמואל אמר בתפלת מנחה. ומדמסקינן רב יוסף כותיה דשמואל מסתברא וכו', משמע הלכתא כשמואל. ויש תימה על כמה בני [אדם] שמתענין עכשיו ואין (יכודין) [עושין] כהלכה לקבל במנחה או בתפלת מנחה [וכי] נאמר שהפסידו כולם תעניתם. ונראה לרבי דלא הפסידו, דכיון שגמרו [בלבם] מאתמול שיתענו, מאתמול חל נדרם, ואע"פ שלא הוציאו מפיהם, ומתפללים תפלת תענית. דאפילו לענין שבועה גמר בלבו אע"ג שלא הוציא בשפתיו [היה מועיל], אי לאו דכתיב לבטא בשפתים. וגבי נדר כתיב (כמו) [כל] נדיב לב. והא דצריך לקבלה במנחה [או] בתפלת המנחה [היינו] לכתחילה יש לו לעשות כך ולומר הריני בתענית למחר. וכן אמר ר"י וכבר שאל לר"ת על אחד שהתענה כמה תעניות בלא קבלה מאתמול אם הפסיד כל תעניותיו. וענה כי יפה התענה. ועוד אמר שאפילו לא עלה בדעתו להתענות למחר עד שהחשיך, (ספק התענה) ומשהחשיך עלה בדעתו שיתענה למחר, מועיל התענית. מיהו לזה צריך ראייה.
